מגהצים מאז ועד היום

כשיורדים לעומק התפקוד של מוצרים חשמליים ואלקטרוניים, לפעמים ההסבר עליהם נשמע כמו ביוטכנולוגיה מתקדמת כי מסתבר, שמאחורי כל מוצר חשמלי יש איזה מדע גדול שהוא אומנם רק מדגדג לו בקצה, אבל כשרוצים להסביר איך הוא עובד זה נשמע כמו אותו מדע גדול וגם כשמדובר במוצר לכאורה פשוט, שימושי ויום יומי כמו מגהץ.

מסתבר שאם רוצים להבין איך המגהצים עושים את מלאכת הגיהוץ זה נשמע כך:  לאריגים יש פולימרים וקשרים עם מולקולות ארוכות והחום של המגהץ משחרר את הקשרים ולפעמים צריך גם מים כדי ליישר את הפולימרים... נשמע מדעי משהו לא?
 

מסתבר שהקימונו של קיסרי סין עבר תחת מה שהיה כנראה המגהץ הראשון בהיסטוריה שכן נודע כי כבר במאה הראשונה לפני הספירה נהגו בסין להחליק אריגים באמצעות מחבתות שופעות גחלים לוחשות. לא ברור איך הדברים נעשו ואיך הקימונואים לא עלו באש, אבל כנראה שלא מדובר רק במחבתות אלא גם ביד מיומנת.

במאה ה-17 ידוע השתמשו באירופה עם מגהצים יצוקים שחוממו באש לפני כל שימוש וששקלו בערך כמו סלע. מאוחר יותר התחכמו ממציאים מסוימים ויצרו תיבות מתכת שבתוכן בערו גחלים לוחשות ואווררו מעת לעת כדי לשמור על הבעירה שלהם וגם על תהליך הגיהוץ.

מאוחר יותר בתחילת המאה העשרים, יוצרו מגהצים שעבדו על דלקים שונים בין השאר גם על הגז שהגיע לבתים למשל בארה"ב דרך צינורות הגז של תאורת הבית. אחר כך הגיעו למגהצים חשמליים שמשום מה דווקא יש להם התנגדות לזרם חשמלי ודווקא בכך הם מפיקים חום, החלק התחתון של המגהץ נוצר מחומר בשם חמרן או מפלדת אל-חלד ולכל מגהץ יש כמובן תרמוסטט לויסות טמפרטורת החום בהתאם לסוג האריג. אבל ממידע על המגהצים האלה עולה כי היה קשה מאוד לשלוט בחום שלהם והרבה אריגים עלו באש...
 

המגהצים נחלקים ל-3 קטגוריות: מגהצי אדים, מגהצי קיטור ומגהצים לטיולים כאשר בדרך כלל בבתים נהוג להשתמש במגהץ אדים. לעומתו מגהץ הקיטור נועד בעיקר לתעשייה או למכבסות. הדגש היום במגהצים הוא על העיצוב, וחלקם פשוט נראים כמו מונומנט אומנותי עם אחיזה ארגונומית של הנדסת אנוש וכל מיני יכולות שהופכות את המגהץ למכשיר שימושי בשיא הנוחות.